השופט בן ציון גרינברגר, בית משפט המחוזי, ירושלים השתלמות לשכת עו"ד "שכר מצווה" מאי 2013

Transcription

1 השופט בן ציון גרינברגר, בית משפט המחוזי, ירושלים השתלמות לשכת עו"ד "שכר מצווה" מאי 2013

2 השאיפה לשוויון מהותי בתחום המשפחה )1( "אבדן משמורת משמעו הפקעת זכותו הטבעית של "המפסיד" לגדל את ילדו והפקעת זכותו של הילד להיות על ידי אותו הורה. ההורה מטופל בהאידנא, יש ליתן משקל לרצונו של האב להיות שותף שווה זכויות בגידול ילדיו ובחינוכם. על רקע התמורות בחברה המודרנית, האב כבר אינו נתפס כשותף עקיף או משני בקשר עם הילד, אלא כדמות חיונית התורמת להתפתחות הילד, דמות העומדת בפני עצמה בקשר המהותי עם הילד. ע"מ )חי'( 384/06 ו' נ. ו', מיום

3 השאיפה לשוויון מהותי בתחום המשפחה )2( "עקרון השוויון, שהועלה בפסיקה לכדי זכות יסוד, משפיע כיום על הפסיקה במגוון של נושאים, החל בנושא מזונות הקטינים וכלה בחלוקת הרכוש ואיזון המשאבים, והוא מקרין גם על שאלת המשמורת." ע"מ )חי'( 384/06 ו' נ. ו', מיום

4 הסדרי ראיה מול משמורת משותפת "הביטוי 'זכויות ביקור' Rights) (Visitation בו משתמשים כדי לתאר את זכויות המגע של ההורה הלא משמורן (Non- Parent) Custodial רק מבליט את חולשת מעמדו של אותו הורה, כאילו היה אורח המבקר את ילדו, ותו לא. בחברה בה נתבע שיווי זכויות ההורים וחובותיהם, מן הראוי היה ששיטת המשפט תטפח אחריות עקרונית שווה של שני ההורים הן בדאגה הטיפולית לילד והן בדאגה החומרית לו." פרופ' שיפמן )"דיני המשפחה בישראל", כרך ב' עמ' 274(

5 לפעמים יהיה קשה להבחין בין משמורת בלעדית בידי הורה אחד + הסדרי ראיה מורחבים להורה השני; לבין משמורת משותפת

6 "ציר הביקורים" משמורת משותפת הסדרי ראיה מלאים ביקורים מנימאליים

7 בעד המשמורת המשותפת מאפשרת קיום יחסים משמעותיים ומגע מתמיד עם שני ההורים, וכך מגביר את הסיכויים שהילדים יצליחו להתמודד טוב יותר עם משבר הגירושין והפירוד מיטיבה גם עם ההורים, המכבדים יותר אחד את השני, מעודדת שיתוף פעולה, וכך נוצרת אווירה רגועה יותר, יציבה יותר, המקרינה והמשפיעה גם על הילדים

8 בעד טענות נוספות יותר גמישות, יכולת התאמה לנסיבות משתנות יותר יעיל מבחינה אדמיניסטרטיבית ושיפוטית, פחות ליטיגציה מביאה לשיפור ברמת הגבייה של דמי המזונות תשלומים מתבצעים מרצון בשיעור גבוה יותר מאחר שמרגישים את עצמם חלק ממשפחה ולא רק גורם מממן )"כספומט"(

9 הצד השני הסיכון של מטרות סמויות הפחתת מזונות אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות, טומן בחובו חשש כי משמורת משותפת תיחשב ל"כדאית" יותר מבחינה כלכלית, ובכך יווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות... עמ' )חי'( 318/05 פלוני נ' פלונית )לא פורסם(

10 טענות נוספת נגד המשמורת המשותפת הילדים זקוקים לסביבה קבועה ויציבה, ובפרט בצל המשבר של הגירושים; ומשמורת משותפת יוצרת בלבול, תקוות שווא לפיוס, וחוסר יציבות עלולה ליצור מצב שבו מנצלים הילדים את הפיצול בין שני ההורים, וגורמים למעין תחרות בין ההורים למשוך את הילדים לצדם באמצעות וויתורים, מתנות, וכך נגרמת פגיעה קשה במשמעת ההורית רמת שיתוף פעולה הנדרשת להצלחת המשמורת המשותפת לא תושג בד"כ בין הורים שלא הצליחו לשתף פעולה בינם לבין עצמם עובר לגירושין; לפעמים אף מביאה השיתוף במשמורת להגברת ההסתה מכיוון זה או אחר במטרה לסכל את ההסדר ולבטלו

11 איך ראוי לחשב את הפחתת המזונות אם נקבעה משמורת משותפת ככלל, בשים לב... למכלול השיקולים הרלבנטים אותם יש לשקול במקרים אלה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה לי נכון להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, בכ- 25% מסכום המזונות שהאב היה מחוייב בו, לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם.... הוצאות המדור החלות על האב אינן פוחתות אך בשל העובדה שהקטינים נמצאים במשמורת משותפת. עיקר ההוצאה בגין מדור שכר דירה וארנונה - אינו תלוי במספר הימים בהם מתגוררים הקטינים בדירת האם. לפיכך, אין להפחית חלק זה של מזונות הקטינים מחלקו של האב, על אף שמדובר במשמורת משותפת. עמ' )חי'( 318/05 פלוני נ' פלונית )לא פורסם(

12 םירדסה םיילאמינמ םירדסה םיליגר םירדסה םיבחר תרומשמ תפתושמ ןתינ םאה ןאכ עובקל תדוקנ תא תתחפה?תונוזמה ילוא?הפ ילואו?הפ תרומשמ תפתושמ "וטקפ הד"

13 ההתפלגויות השונות בחישובי מזונות ילדים 1. חלוקת הוצאות הבית בין ההורה המשמורן לבין הקטינים 2. חלוקת צורכי הקטינים בינם לבין עצמם 3. חלוקת נטל הוצאות הקטינים בין שני ההורים

14 "ידיעה שיפוטית" של סטטיסטיקה ממשלתית בע"א 759/76 פז ואח' נ' נוימן, פ"ד לא) 2 ( 169, בעמ' 175, מגדיר השופט אשר "ידיעה שיפוטית" כך..." העובדות שבידיעתם השיפוטית של שופטים ומספיק אם נאמר באופן כללי מדובר בעובדות שהן נחלת הכלל, כגון עובדות היסטוריות, עובדות שבפיזיקה בסיסית, גיאוגרפיה, תוצאות מחקרים ידועים או של סטטיסטיקה ממשלתית וכיוצא באלה". )ראה גם, ע"א 2778/90 איתן חברה מה) 4 ( 855, בעמ' 864( לביטוח ונטורה, נ' בע"מ פ"ד

15 )למ ס'' נפש סטנדרטית, שנתון סטטיסטי לישראל (2009 גודל משק הבית משפיע על רמת החיים שאפשר לקיים מהכנסה נתונה. על מנת ליצור בסיס להשוואת רמת החיים של משקי בית בעלי מספר נפשות שונה, נהוג להשוותם לפי ההכנסה לנפש. מקובל גם להניח, שמספר הנפשות במשק בית אינו משפיע באופן אחיד ושווה על רמת החיים האפשרית מהכנסה נתונה, משום שקיימים - לפי אותה הנחה - יתרונות לגודל. לכן, נערכה טרנספורמציה של מספר הנפשות, לפי סולם אחיד הסולם קובע כיחידת בסיס משק-בית בן שתי נפשות; ככל שעולה מספר הנפשות, ניתן משקל שולי הולך ופוחת לכל נפש המתווספת למשק הבית.

16 טבלה א באמצעות סולם זה מתרגמים את מספר הנפשות במשק הבית למספר נפשות סטנדרטיות במשק בית. )טבלה א פורסמה בשנתון סטטיסטי לישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2009, "משקי בית ומשפחות", בעמ' 256. כל הטבלאות מופיעות במאמרם של דותן לוי ואמיר דהאן, )שנה לא מצוינת(, "המודל המתמטי סטטיסטי לחישוב מזונות ילדים", ). מספר הנפשות במשק בית משקל שולי לנפש מספר נפשות סטנדרטיות

17 מן הטבלה הנ"ל, ניתן לחשב את ההתפלגות המדוייקת של הוצאות הבית בין ההורה המשמורן לבין הילדים, ובין הילדים עצמם. לדוגמא )1( הורה משמורן + ילד אחד = 2 נפשות סדנדרטיות משקל ההורה 1.25; משקל הילד 0.75 אחוזי ההוצאות שיש לייחס להורה = 1.25/ % לילד = 0.75/ % הורה משמורן + שני ילדים = 2.65 נפשות סדנדרטיות משקל ההורה = 1.25/ % משקל הילדים = 1.40/ % )2( )השווה הלכת הראל 40% בלבד!( בין הילדים עצמם הילד הקטן- = 0.75/ % הילד השני /2.65 = 24.53%

18 שיטת הנשיא שמגר לחישוב ההתפלגות בין האם המשמורנית לבין שלוש בנות, והתפלגות המזונות בין הבנות עצמן )ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב) 3 ( 599( "אם לילד אחד במשפחה קובעים סכום מסויים של מזונות, הרי ל- 3 ילדים באותה משפחה לא קובעים סכום השווה לפי שלושה מהסכום הנקבע לילד אחד. ידועה האימרה בבדיחות שניתן להוסיף מים לרק קיים ויהיה מרק לנפש נוספת. אמנם ב'בדיחותא' נאמר כך, אבל הדבר קיים במציאות הממשית, שהרי ה'מדור' ל- 3 ילדים, למשל, לא קטן ב- 1/3 כאשר ילד אחד משלושה מפסיק להשתמש במדור זה, והוא הדין במרבית פריטי המזונות השונים שלהם זקוק ילד קטן. בנסיבותיו של תיק זה, ניתן להעריך בצורה משוערת כי המזונות הוא כ- 45% וחלקם של שלוש הבנות הוא כ 55%. האשה של חלקה בסכום הגלובלי של כאמור, אין לומר שחלקה של הבת, צפורה, ב- 55% הנ"ל הוא שליש. חלקה הוא הרבה פחות מזה. וכפי שכבר הסברתי למעלה, אין מקום במקרה הנדון כאן לחלק שווה בשווה את מזונות 3 הבנות ביניהן, שהרי אילו היתה רק בת אחת, היתה היא מקבלת דמי מזונות - יחסית - יותר מאלו שהיו משולמים לבת השניה, ובוודאי שיותר מאלה שהיו משולמים - יחסית - לבת שלישית. הבנות כולן גרות בדירה עם אימן, כולן 'אוכלות מסיר אחד' ומשתמשות באותו מדור, וברור הדבר שמזונותיה של בת 'שלישית' בנדונו הם קטנים יחסית. ב נסיבות הנ"ל, אני קובע שחלקה של )שנים עשר וחצי אחוזים(, ובשיעור זה הנ"ל לגיל בגרות... ". הבת צפורה ב'עוגה' הכללית של דמי המזונות הוא 12.5% יש להקטין את דמי המזונות הפסוקים, עקב הגיעה של הבת

19 טבלה ב התפלגות הוצאות משק הבית בין ההורה המשמורן לילדים באחוזים הרכב משק הבית מספר החלק שצורך החלק שצורכים הנפשות ההורה המשמורן הילדים כקבוצה סטנדרטיות )באחוזים( )באחוזים( הורה משמורן + ילד הורה משמורן + 2 ילדים הורה משמורן + 3 ילדים הורה משמורן + 4 ילדים הורה משמורן + 5 ילדים הורה משמורן + 6 ילדים הורה משמורן + 7 ילדים הורה משמורן + 8 ילדים 5.60

20 טבלה ג התפלגות הוצאות משק הבית בין ההורה משמורן לילדים )פרטני( באחוזים ההורה הילד שני שלישי רביעי חמישי שישי שביעי שמיני הקטן הורה וילד הורה הורה הורה הורה הורה הורה הורה

21 טבלה ד התפלגות המזונות באחוזים בין הילדים הזכאים למזונות הרכב משק הבית הילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד הקטן שני שלישי רביעי חמישי שישי שביעי שמיני הורה וילד 100 הורה + 2 ילדים הורה + 3 ילדים הורה + 4 ילדים הורה + 5 ילדים הורה + 6 ילדים הורה + 7 ילדים הורה + 8 ילדים

22 שני בנים, בני 16 15, דוגמא א' א. משמורת בידי האם, הסדרי ראיה רגילים הכנסות האם 10,000 ש"ח הכנסות האב 15,000 ש"ח מזונות על בסיס הוצאות בית שוטפות של 20,000 ש"ח )כולל 7,500 ש"ח מדור( חלקם של הילדים 52.83% = 10,566 ש"ח )כולל 3,962 ש"ח מדור( חלוקת נטל ההוצאות מדין צדקה יחס האב לאם מדין צדקה - 15/25 = 60% = 6,340 ש"ח )כולל 2,377 ש"ח מדור(

23 ב. משמורת משותפת לפי פס"ד פלוני של הש' וילנר הפחתה של 25% בחיוב האב, ללא הפחתת מרכיב המדור 2,377 )מדור( + 2,377([ )6,340 X ]75% = 5,349 ש"ח האם חישוב זה משקף נכונה את העובדה שמצד אחד, הוצאות הבית אצל האם יורדות, ומצד שני, הוצאות האב עולות? שיטה "אמריקאית" )הנהוגה במספר מדינות בארה"ב( יש לחשב כמה כל הורה חייב לשני בחישוב נפרד, ולקזז הוצאות הילדים אצל כל הורה )100% מדור, 75% כל היתר( = 8,915 חיוב האב לאם 60% = ;5,349 חיוב האם לאב 40% = 3,566 ההפרש )20%( חיוב האב לאם בסך 1,783 ש"ח

24 סיכום דוגמא א' א הכנסות האב ב הכנסות האם ג הוצאות הבית, משמורן אחד ד חלקם של הילדים בהוצאות )52.83%( ה במשמורת משותפת הוצאות הילדים בכל בית- 8,915 ו חיוב האב במשמורת האם ז חיוב האב במש' משותפת לפי הפסיקה ח חיוב האב במש' משותפת לפי השיטה האמריקאית 1,783 5,349 6,340 סה"כ 10,566 סה"כ 20,000 10,000 15, %( מדור, 75% כל היתר(,60%( מדין צדקה( 25%( הפחתה, פרט למרכיב המדור( )חיוב הדדי, חיוב בפועל של ההפרש( מרכיב מדור 3,962 מרכיב מדור 7,500

25 דוגמא ב' שני בנים, בני 16 15, א. משמורת בידי האם, הסדרי ראיה רגילים הכנסות האם 3,000 ש"ח הכנסות האב 5,000 ש"ח מזונות הוצאות בית שוטפות של 8,000 ש"ח )כולל 3,000 ש"ח מדור( חלקם של הילדים 52.83% = 4,226 ש"ח )כולל 1,585 ש"ח מדור( חלוקת נטל ההוצאות מדין צדקה יחס האב לאם 5/8 = 62.5% = 2,641 ש"ח )כולל 991 ש"ח מדור(

26 ב. משמורת משותפת לפי פס"ד פלוני של הש' וילנר הפחתה של 25% בחיוב האב, ללא הפחתת מרכיב המדור 991 )מדור( + 991([ )2,641 X ]75% = 2,154 ש"ח שיטה "אמריקאית" יש לחשב כמה כל הורה חייב לשני בחישוב נפרד, ולקזז הוצאות הילדים אצל כל הורה 100% מדור,)1,585( 75% כל היתר )1,981( = 3,566 ש"ח חיוב האב לאם =62.5% ;2,229 חיוב האם לאב 37.5% = 1,337 ההפרש )25%( חיוב האב לאם בסך 892 ש"ח

27 סיכום דוגמא ב' א הכנסות האב ב הכנסות האם ג הוצאות הבית, משמורן אחד ד חלקם של הילדים בהוצאות )52.83%( ה במשמורת משותפת הוצאות הילדים בכל בית- ו חיוב האב במשמורת האם ז חיוב האב במש' משותפת לפי הפסיקה ח חיוב האב במש' משותפת לפי השיטה האמריקאית 892 2,154 2,641 3,566 סה"כ 4,226 סה"כ 8,000 3,000 5,000,62.5%( מדין צדקה( 25%( הפחתה, פרט למרכיב המדור( )חיוב הדדי, חיוב בפועל של ההפרש( 100%( מדור, 75% כל היתר( מרכיב מדור 1,585 מרכיב מדור 3,000